פסק-דין בתיק ע"ע 106-07

השופטת לאה גליקסמן

1.     ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע
(עב 1829/06; הנשיא מיכאל שפיצר), בו נדחה על הסף ערעורו של המערער על החלטות ועדת הערר (אזור אשקלון) של תוכנית מהל"ב בשל הגשתו באיחור.

הרקע לערעור :

2.     ביום 8.5.06 הגיש המערער ערעור על החלטות מיום 1.12.05 ומיום 25.12.05 של ועדת הערר לאזור אשקלון של תוכנית מהל"ב. זאת, בהתאם לסעיף 47 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004 (להלן- החוק).

3.     על פי קביעת בית הדין האזורי, המועד האחרון להגשת ערעור על ההחלטה הראשונה היה יום 1.2.2006, והמועד האחרון להגשת ערעור על ההחלטה השנייה היה יום 25.2.2006.

4.     בית הדין האזורי קבע כי הערעור הוגש לאחר תום התקופה שנקבעה בחוק להגשתו, וכפועל יוצא מכך קיבל את טענת המדינה לפיה יש לדחות על הסף את הערעור, בשל הגשתו באיחור. זאת, בהסתמך על הפסיקה שקבעה כי משחלפה תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק אין לבית הדין סמכות להאריכה. לנוכח פסיקה זו, לא דן בית הדין בשאלה אם היה מקום להאריך את המועד להגשת ערעור. כן קבע בית הדין כי לא היה מקום לצרף את המוסד לביטוח לאומי כמשיב לערעור, לנוכח הוראת סעיף 47(ב) לחוק הקובעת כי "בעלי הדין בערעור יהיו המשתתף והמדינה". 

5.     על החלטה זו של בית הדין האזורי סב הערעור, המתמקד בשאלת ההתיישנות.

טענות הצדדים בערעור :

6.     לטענת המערער לא היה מקום לדחות על הסף את הערעור מנימוקים אלה:

א.                                   לא הוכח כי המערער קיבל את ההחלטה ולא הוכח המועד בו קיבל המערער את ההחלטה.

ב.                                    על בית הדין להביא בחשבון כי המערערים הם משכבה סוציו אקונומית נמוכה, הנמצאים בעמדה נחותה, כאשר רובם ככולם נאלצים לפנות ללשכה לסיוע משפטי או לארגונים  שונים.

ג.                                     בהתאם לפסיקה [עב"ל 1365/04 אסתר ארוש - המוסד לביטוח לאומי, מיום 18.10.06] היה על המדינה ליידע מפורשות את המערער על זכות הערעור ולוודא הבנת הפרוצדורה באופן פוזיטיבי.  

ד.                                    בעת פניית המערער לסיוע המשפטי טרם נתגבש נוהל להדריך את הפונים להגיש ערעור לפני קבלת החלטת הסיוע המשפטי. כמו כן, הסתמך הסיוע המשפטי על הנוהג לפיו המוסד לביטוח לאומי אינו מעלה טענת התיישנות ככל שתובע הגמלה פנה לסיוע משפטי בתוך תקופת ההתיישנות, ועל התנהלות שירות התעסוקה הבוחן כל מקרה לגופו.

ה.                                   בהתחשב בכך שמדובר בחקיקה חדשה ובחשיבות קיום הביקורת השיפוטית על החלטת ועדת הערר יש לקבוע כי בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת ערעור מטעמים מיוחדים, בהתאם לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"א - 1991.

ו.                                     במקרה הנדון, היה מקום להאריך את המועד כי המערער לא שקט על שמריו ופנה לאחר קבלת ההחלטה ל"עמותה לשלום ולצדק חברתי" שהפנתה אותו לסיוע המשפטי. עניינו של המערער התעכב בסיוע המשפטי, עד לקבלת ההחלטה למנות לו בא כוח מטעם הסיוע המשפטי. אין ביכולתה של הלשכה לסיוע משפטי בדרך כלל לבחון את התיק ואת הזכאות בטרם יחלפו חודשיים.

ז.                                     בנסיבות העניין, לא היה מקום שהמדינה תעלה טענת התיישנות, כשם שהמוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה מוותרים על טענת ההתיישנות בנסיבות דומות. 

ח.                                   סיכויי הערעור בבית הדין האזורי טובים.

7.     המדינה תמכה בפסק דינו של בית הדין האזורי מנימוקים אלה: